תסמונת דה-קרווין (De Quervain syndrome) הינה תסמונת המשתייכת לקבוצה של תסמונות הכוללות לכידה של גידים (כדוגמת אצבע הדק ועוד).
התסמונת מתבטאת בכאבים בצד הרדיאלי (הצד של האגודל ביד) של האמה המרוחקת.
ליד מגיעים גידים האחראים לכיפוף ויישור שורש היד והאצבעות, הגידים עצמם הינם חבלים חלקים הממשיכים את השרירים מהם הם יוצאים. עם השנים יכול להתפתח חיכוך בין הגידים לבין המעטפת שלהם.
בתסמונת דה-קרווין, החיכוך מתרחש במדור המיישר הראשון – בין שני גידים האחראים ליישור האגודל לבין המעטפת שלהם. חיכוך זה עלול להוביל להיווצרות תהליך דלקתי בו הגיד והמעטפת שלו מתעבים ובנוסף נוצרים משקעי סידן, תהליך זה מחמיר את ההיצרות ואת הדלקת כתוצאה מכך. כך למעשה מדובר על מעגל שלילי שמחמיר את התופעה.
התופעה נפוצה בנשים מניקות לאחר לידה מסיבה לא ברורה, יתכן והיא קשורה לצורת ההחזקה של התינוק עם אגודל ביישור.
במרבית האנשים המדור המיישר הראשון מכיל את שני הגידים בחלל בודד, אולם בחלק מהאנשים קיימת חלוקה בתוך המדור המיישר הראשון לשני תתי-מדורים, כאשר בכל אחד עובר אחד הגידים.
הסימנים לתסמונת דה-קרווין
הביטוי של התסמונת הינו בעיקר כאבים, כאשר הביטוי עצמו יכול להשתנות לאורך היום. הכאבים בצד האגודל של שורש כף היד ומופיעים בזמן הפעלה של האגודל – בעיקר בזמן הרמת משקלים.
בהדרגה המעטפת תתעבה ותהיה קשיחה יותר. בשלב זה ניתן יהיה לראות נפיחות מעל המדור המיישר הראשון, אשר לעיתים מלווה באודם מקומי. במישוש הנפיחות יכולה להדמות למן עצם חדשה שהופיעה במקום.
במצבים מתקדמים כל פעולה של האגודל תגרום לכאבים עזים, עד חוסר יכולת להשתמש באגודל כלל.
הטיפולים בתסמונת דה-קרווין
הטיפול בתסמונת דה-קרווין תלוי בחומרתה ובאיזה טיפולים קודמים כבר נוסו. כעיקרון – הטיפול הראשוני יכלול על פי רוב טיפול במסגרת ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. מנוחה של האגודל באמצעות סד. שילוב נוגדי דלקת כדוגמת וולטרן או אתופן במידה שהמטופלת (במקרה זה) לא בהריון או מניקה.
במידת הצורך ניתן לבצע הזרקה של סטרואידים לאזור הדלקת. הזריקה נעשית במרפאה עם סטרואידים וחומר הרדמה מקומי. הזריקה מותרת בהנקה. לאחר הזריקה תהיה רדימות של כשעתיים באגודל ובאצבע המורה. הסטרואידים מגיעים לשיא פעולתם רק לאחר שבוע-שבועיים. לרוב קיימת תגובה טובה להזרקה, המובילה להקלה בכאבים ובתסמינים. עם זאת קיים אחוז חזרה מסוים. במידה וישנה הישנות מהירה יחסית של הכאבים או במידה והטיפול לא הצליח לשפר בצורה משמעותית את הכאבים, ניתן לשקול ביצוע ניתוח.
דגשים בהזרקת סטרואידים – תתכן בסוכרתיים עליה קלה של ערכי הסוכר מספר ימים לאחר הזריקה. כנ"ל ישנה אפשרות בבעלי יתר לחץ דם לעליה קלה של ערכי הל"ד מספר ימים לאחר ההזרקה. כמו-כן בבעלי עור כהה תתכן הלבנה של מקום ההזרקה למספר חודשים לאחר מכן.
בספרות תוארו מספר מקרים של קרעי גידים לאחר הזרקות מרובות של סטרואידים למקום. לפיכך ד"ר קורן לא מזריק יותר משתי זריקות למיקום זה כך שבמידה ולא הועילו יש לפנות לטיפול הניתוחי.
ניתוח דה קרווין
בניתוח לשחרור תסמונת דה-קרווין חותכים את המעטפת של הגידים. לעיתים מבוצעת גם כריתה של הרקמה הדלקתית סביב לגידים (על פי הממצאים במהלך הניתוח).
הניתוח מבוצע בחדר ניתוח תחת הרדמה מקומית בלבד ללא טשטוש או צורך בצום או בדיקות טרם הניתוח. לרוב החתך העורי הינו מינימלי (3 ס"מ). ישנה חשיבות לביצוע הניתוח תחת הגדלה (לופות) על מנת לוודא כי אין פגיעה במבנים החשובים העוברים בסמוך למעטפת – בראשם העצב התחושתי הרדיאלי הגבי הנותן תחושה בגב כף היד. בגמר הניתוח העור נתפר ומונחת חבישה על היד.