תסמונת תעלה קרפלית- 6 שאלות שחשוב לשאול
התעלה הקרפלית נמצאת בצד הכפי של שורש כף היד. בתעלה עוברים הגידים שמכופפים את האצבעות וכן גם העצב המדיאני. עצב זה נותן את התחושה ל-4 אצבעות (האגודל ו-3 האצבעות הקרובות אליו) ומאפשר את פעולת חלק משרירי כף היד.
בתסמונת התעלה הקרפלית מופעל לחץ על העצב המדיאני העובר בתעלה. הלחץ המופעל על העצב גורם לתסמינים שונים בהם תחושת נימול, זרמים ו/או כאבים באצבעות. הדבר קורה בעיקר בבוקר או מעיר משינה, יכול להתרחש גם בזמן דיבור בסלולרי או אחזקת חפצים שונים. במצבים מתקדמים יותר וללא טיפול התסמונת עלולה לגרום לירידה בתחושה באצבעות, להידלדלות של שרירי האגודל ובמקרים קיצוניים אף לחוסר תפקוד מלא של העצב.
טיפול ראשוני
בשלבים הראשונים, ניתן יהיה לטפל בה באופן שמרני – באמצעות סד או מקבע אשר מייצב את שורש כף היד במנח ניטרלי ומונע הגעה למצבי כיפוף או יישור של המפרק (מצבים בהם מופעל לחץ מוגבר על העצב). אולם, במקרים בהם הטיפול השמרני לא הועיל יהיה צורך בניתוח לשחרור התעלה הקרפלית.
הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית ובמהלכה נחתכת הרצועה מעל התעלה.
מדובר בהליך כירורגי בטוח יחסית שברוב המוחלט של המקרים יביא לפתרון הבעיה, בלי השלכות נוספות על תפקוד היד. עם זאת כדי לצמצם את הסיכוי להתפתחות של תופעות לוואי וסיבוכים לאחר ביצוע הפעולה אספנו עבורכם מספר שאלות אותן כדאי לשאול את הרופא המנתח.
1. מה הכשרתו של הרופא המנתח?
כירורגיה של היד היא התמחות על לאחר ההתמחות באורתופדיה. הכשרה זו מקנה לרופא המנתח ניסיון וידע רב יותר לגבי האנטומיה בכף היד, כולל התעלה הקרפלית.
כירורג יד מכיר היטב את האנטומיה הזו, את הסיבוכים שעלולים להתפתח במהלך הניתוח וכן גם את הדרכים להימנע מהם.
מעבר לכך, כירורג יד משתמש באמצעים שונים במהלך הניתוח בהם מנתחים אחרים בדר"כ לא משתמשים. אמצעים אלה הופכים את הניתוח לבטוח יותר וכיוצא בזאת גם את ההחלמה לפשוטה יותר.
2. האם הרופא המנתח משתמש באמצעים אופטיים להגדלה במהלך הפעולה?
לרוב, כירורג יד ישתמש במכשור אופטי במהלך הניתוח אשר מגדיל את שדה הניתוחי פי 3.5. כך הוא יכול לראות את המבנים הקיימים באזור כף היד בבירור ולהימנע מפגיעה בהם.
ללא שימוש באמצעי הגדלה זה הסיכוי לפגיעה במבנים זעירים ולהתפתחות של כאבים לאחר הניתוח גבוה יותר.
3. האם נעשה או לא נעשה שימוש בחסם עורקים?
חסם עורקים (טורניקה) הוא מעין רצועה אותה מלפפים בחוזקה סביב הזרוע בזמן הניתוח. מטרתה היא לעצור את אספקת הדם לאזור הניתוח בעת ביצוע הפעולה כדי למנוע דימום.
אולם, השימוש בחסם העורקים עלול לגרום לכאבים עזים ומנותחים רבים מעידים כי זה הדבר שהיה הקשה ביותר להם בזמן הניתוח. כדי להימנע מהשימוש בחוסם זה, ניתן לשלב בהרדמה המקומית אדרנלין שגורם להיצרות של כלי הדם באזור התעלה וכך מונע את הדימום.
טרם לביצוע הניתוח מומלץ לבדוק מול הכירורג המנתח כיצד מתבצעת מניעת הדימום, אם באמצעות שימוש בחסם עורקים או על -ידי הרדמה מקומית המכילה אדרנלין.
4. מה יהיה גודל החתך?
הגישה הפתוחה המינימלית בה מתבצע חתך של 2.5 ס"מ בלבד על מנת לפתוח את התעלה, הוכחה במחקר כשילוב האופטימלי בין בטיחות רבה יותר לשיקום מהיר יותר וכאוב פחות. נראה במחקר שאם החתך קטן יותר מכך האנטומיה לא תראה בבירור ולכן תהיה סכנה של פגיעה בעצבים וגידים. חתך גדול יותר מכך והשיקום יהיה ארוך יותר, הכאבים רבים יותר והתוצאה האסתטית תהיה טובה פחות.
5. באיזו הרדמה נעשה הניתוח?
כיום בשילוב אדרנלין בתמיסת האילחוש המקומי ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית. ביצוע הניתוח בטשטוש/הרדמה כללית חושף את המנותח לסיכונים רבים של הרדמה זו. הסיכונים בהרדמה כללית מסוכנים בהרבה מכל סיכון מהניתוח עצמו. לכן אם מעוניינים שהניתוח יהיה כמה שיותר בטוח עדיף לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית.
6. למי ניתן לפנות אם מתעוררות בעיות שונות לאחר הניתוח?
בדומה לכל פעולה כירורגית, לאחר ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית יכולים לעיתים להופיע תופעות לוואי וסיבוכים. לכן, מומלץ לבחור בכירורג יד שיהיה זמין למטופל במהירות וביעילות. טרם להחלטה על ביצוע הניתוח מומלץ לברר האם ישנה אפשרות לפנייה ישירה לרופא המנתח לאחר הניתוח במידה ומתעוררות שאלות או בעיות שונות.
