מרפק טניס
מצב של כאבים באספקט החיצוני של המרפק בזמן פעילות עם היד.
תואר ע"י רופא ב-1882 שסבל בעצמו מכאבים במרפק בזמן משחק טניס. מאז נמצאו סיבות רבות נוספות ושכיחות יותר לפתולוגיה ממשחק טניס אך המושג נשאר נפוץ באוכלוסייה הכללית. המושג המדעי יותר של אפיקונדיליטיס לטרלית שגור יותר בחוגים הרפואיים. הוא מתאר דלקת באפיקונדיל הלטרלי (הזיז החיצוני במרפק). הבעיה בדר"כ חולפת מעצמה אך יכולה להתמשך לאורך חודשים רבים ולגרום לסבל ולהגבלה לא מבוטלים.
הפתולוגיה קיימת אצל בין 1-3% מהאוכלוסייה. בעיקר בגילאי 35-55 שנים, בהיארעות שווה בין נשים לגברים.
הבעיה נגרמת בדר"כ בשל דלקת של הגיד המיישר הקצר של שורש כף היד [Extensor carpi radialis brevis (ECRB)]. כל פעולה חוזרת ומאומצת של יישור שורש כף היד יכולה לגרום לבעיה, לדוגמא – טניס, נגינה, הקלדה ופעולות פיזיות מאומצות. גורמי סיכון נוספים הם עישון והשמנה.
הסימפטומים של מרפק טניס
הכאב מוגבר ביישור שורש כף היד ותנועות סיבוביות מאומצות. עם התקדמות הפתולוגיה יכולה להיווצר נפיחות באזור המרפק החיצוני בשל הצטברות רקמת צלקת והסתיידות כתוצאה מהצטברות משקעי סידן. טווח התנועה של המרפק בדר"כ לא מושפע. בנוסף הרופא יכול לבצע מבחנים נוספים על מנת לחזק את קיום האבחנה.
הרוב הגדול של מקרי האפיקונדיליטיס יכולים להיות מאובחנים לפי הסיפור הקליני ובדיקה גופנית בלבד. לעומת זאת כשהסימפטומים לא מאוד אופייניים או שהבדיקה הגופנית לא חד משמעית ניתן לבצע בדיקות הדמיה.
בדיקת הדמיה
צילומי רנטגן יכולים לשלול בעיה מפרקית ולהדגים את ההסתיידות ליד האפיקונדיל.
אולטרסאונד אמין יכול לשמש לאבחנה או שלילה של אפיקונדיליטיס. במקרים שבהם האולטראסאונד פחות אמין ומקרים בהם רוצים הדמיה מפרקית מפורטת יותר ניתן לבצע MRI.
טיפול שמרני במרפק טניס
מכיוון שמדובר בבעיה שברוב המקרים חולפת מעצמה עם הזמן, ההתחלה היא מטיפולים שאינם ניתוחיים:
- מנוחה. הימנעות מהפעילות שגורמת לכאבים, בעיקר הרמת משקלים כאשר שורש כף היד והאצבעות מסובבים מטה.
- פיזיוטרפיה.
- חבק – משמש להורדת העומס מהגידים המיישרים.
- משחות וכדורים נוגדי דלקת.
- זריקות סטרואידים (קורטיזון) מקומיות.
- זריקות אורטוקין – לקיחת דם מהמטופל כמו בבדיקת דם, סירקוזו והוצאת נוזל המרוכז בחלבונים נוגדי דלקת. הנוזל מוזרק לאיזור הדלקת ומאפשר ריפוי של המקום.
טיפול ניתוחי במרפק טניס
במידה והטיפול השמרני לא צלח, חלפו יותר מחצי שנה לפחות של סימפטומים והגבלה והסבל הם משמעותיים ניתן להתקדם לטיפול ניתוחי.
המטרה העיקרית בטיפול היא הסרת הרקמה הפיברוטית החולנית של הגיד המעורב. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית או כללית. עדיף לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית על מנת לא להסתכן בסיבוכים של הרדמה כללית. מבצעים חתך בעור מעל האפיקונדיל החיצוני, פותחים את מעטפת הגיד המיישר המשותף, מוציאים את הרקמה החולנית, דוקרים מעט את האפיקונדיל על מנת לעורר אספקת דם טובה למקום והחלמה טובה. לבסוף תופרים את מעטפת הגיד.
לאחר הניתוח יש להימנע מפעילות מאומצת משך כחודש וחצי ואח"כ ניתן לחזור לפעילות בצורה הדרגתית. עבודה משרדית ניתן להתחיל כבר לאחר מספר ימים.
מרפק גולף (אפיקונדיליטיס מדיאלית)
פתולוגיה דומה אך בצד הפנימי של המרפק. פחות נפוץ וקיים בפחות מ-1% מהאוכלוסייה. טווח הגילאים והפיזור בין המינים זהה. הגידים המעורבים הם המכופפים של שורש כף היד. הבעיה יכולה להיות מורכבת יותר מהצד החיצוני בכך שאחורית לאפיקונדיל המדיאלי עובר העצב האולנרי שנותן תחושה לזרת וחצי מהקמיצה ומפעיל שרירים קטנים בכף היד. כך שלעיתים לא מבוטלות מתווספים לכאבים גם רדימות בפיזור אצבעות אלה.
בבדיקה הגופנית תמצא רגישות קדמית לאפיקונדיל המדיאלי, כאבים בכיפוף שורש כף היד תחת התנגדות. יש לחפש גם סימנים לפגיעה בעצב האולנרי.
ברוב הגדול של מקרי האפיקונדיליטיס יכולים להיות מאובחנים לפי הסיפור הקליני ובדיקה גופנית בלבד. לעומת זאת כשהסימפטומים לא מאוד אופייניים או שהבדיקה הגופנית לא חד משמעית ניתן לבצע בדיקות הדמיה.
בדיקות הדמיה
צילומי רנטגן יכולים לשלול בעיה מפרקית ולהדגים את ההסתיידות ליד האפיקונדיל.
אולטרסאונד אמין יכול לשמש לאבחנה או שלילה של אפיקונדיליטיס. הוא גם יכול לתת מידע על קיום לחץ על העצב האולנרי. במקרים שבהם האולטראסאונד פחות אמין ומקרים בהם רוצים הדמיה מפרקית מפורטת יותר ניתן לבצע MRI.
בנוסף במידה וישנם סימנים של מעורבות העצב האולנרי ניתן לבצע בדיקה עצבית של EMG לבירור האם העצב לחוץ במיקום זה ולקבל תמונה טובה יותר לגבי חומרת הלחץ והפגיעה בעצב.
טיפול שמרני במרפק גולף
מכיוון שמדובר בבעיה שברוב המקרים חולפת מעצמה עם הזמן, ההתחלה היא מטיפולים שאינם ניתוחיים:
- מנוחה. הימנעות מהפעילות שגורמת לכאבים, בעיקר הרמת משקלים כאשר שורש כף היד והאצבעות מסובבים מעלה.
- פיזיוטרפיה.
- חבק – לא משמש במצב זה בשל חשש מלחץ על העצב האולנרי.
- משחות וכדורים נוגדי דלקת.
- זריקות סטרואידים (קורטיזון) מקומיות.
- זריקות אורטוקין – לקיחת דם מהמטופל כמו בבדיקת דם, סירקוזו והוצאת נוזל המרוכז בחלבונים נוגדי דלקת. הנוזל מוזרק לאיזור הדלקת ומאפשר ריפוי של המקום.
טיפול ניתוחי במרפק גולף
במידה והטיפול השמרני לא צלח, חלפו יותר מחצי שנה לפחות של סימפטומים והגבלה והסבל הם משמעותיים ניתן להתקדם לטיפול ניתוחי.
המטרה העיקרית בטיפול היא הסרת הרקמה הפיברוטית החולנית של הגיד המעורב. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית או כללית. עדיף לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית על מנת לא להסתכן בסיבוכים של הרדמה כללית. מבצעים חתך בעור מעל האפיקונדיל הפנימי, פותחים את מעטפת הגידים המכופפים, מוציאים את הרקמה החולנית, דוקרים מעט את האפיקונדיל על מנת לעורר אספקת דם טובה למקום והחלמה טובה. לבסוף תופרים את מעטפת הגיד.
במידה וישנה מעורבות של העצב האולנרי יש בנוסף לשחררו מהתעלה בה הוא עובר ולהעבירו קדמית לאפיקונדיל על מנת לקצר את דרכו ולהוריד מהלחץ עליו.
לאחר הניתוח יש להימנע מפעילות מאומצת משך כחודש וחצי ואח"כ ניתן לחזור לפעילות בצורה הדרגתית. עבודה משרדית ניתן להתחיל כבר לאחר מספר ימים.
