שבר בעצם הרדיוס הדיסטלית הוא השבר הנפוץ ביותר.
איך השבר נגרם?
שבר בשורש כף היד הינו לרוב שבר בחלק המרוחק של עצם האמה המכונה רדיוס. בשל כך השבר נקרא שבר רדיוס דיסטלי (Distal Radius Fracture). שבר זה בדר"כ נגרם לאחר נפילה על יד מושטת. השבר שכיח בכל הגילאים והוא אחד מחמשת השברים השכיחים ביותר.
הסימפטומים והסימנים של שבר רדיוס דיסטלי
לאחר החבלה מופיעה נפיחות, יתכן עיוות של המפרק וכאבים קשים במקום. יש צורך בפניה מיידית לטיפול רפואי. בחדר המיון מתבצע צילום רנטגן והשבר מאובחן.
הטיפול
הטיפול הוא בהתאם לגיל המטופל, מצבו הרפואי הכללי ומאפייני השבר. אם מדובר בשבר ללא תזוזה של חלקי העצם ניתן להסתפק בטיפול בגבס. הגבס מונח על היד מכף היד ועד לפני המרפק (המרפק חופשי). זמן הקיבוע בגבס הוא בין 3 שבועות (בשברים קלים בילדים) ל- 6 שבועות.
ניתוח של השבר נדרש כאשר עמדת השבר אינה טובה וישנה תזוזה משמעותית בין חלקי העצם. גם לגיל המטופל ומידת בריאותו והתפקוד שלו השפעה על ההחלטה האם יש צורך בניתוח או האם ניתן להתפשר ולהסתפק בטיפול בגבס.
הניתוח השכיח ביותר לשברי רדיוס דיסטלי הוא שיחזור פתוח של חלקי השבר ע"י פתיחה והגעה לשבר, לאחר מכן קיבוע של השבר עם פלטה מטיטניום וברגים העוברים דרך הפלטה על מנת שחלקי השבר לא יזוזו עוד ויתחברו בעמדה טובה. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. לאחר הניתוח מונח גבס בין שבועיים ל-6 שבועות.
רצוי שהניתוח יתבצע ע"י מומחה לכירורגיה של היד. מומחה כזה הוא בעל הידע האנטומי המתאים ויכול לזהות פגיעות נוספות לשבר במידה וקיימות. כמו-כן מנתח כזה נעזר באמצעי הגדלה בניתוח כך שפגיעה בעצבים ומבנים אחרים מתרחשת בהיארעות נמוכה הרבה יותר.
