🦴 שברים בכף היד: עצמות המסרק וגלילי האצבעות – כל מה שחשוב לדעת על אבחון מדויק וטיפול ממוקד
שברים בעצמות המסרק (Metacarpals) ובגלילי האצבעות (Phalanges) הם השברים השכיחים ביותר בכף היד. פגיעה כזו, אם אינה מאובחנת ומטופלת נכונה, עלולה לגרום להגבלה משמעותית בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.
ד"ר קורן, מומחה לכירורגיה של היד, מציע אבחון וטיפול מתקדמים המותאמים לסוג השבר, במטרה לשמר את תנועתיות האצבעות ולמנוע סיבוכים ארוכי טווח.
סימפטומים ואבחנה: מתי חייבים לפנות למומחה?
סימנים אפשריים לשבר בכף היד
בכל חבלה לאצבעות או בכף היד, יש לשים לב לתסמינים הבאים:
- כאבים בהנעת האצבע
- נפיחות וכחלון (סימנים של דימום)
- הגבלה בתנועת האצבע
- עיוות או רוטציה (סיבוב) של האצבע ביישור או בכיפוף.
מומלץ כי בכל חבלה המלווה בתסמינים אלו, יש לפנות בהקדם למומחה לכירורגיה של היד לבדיקה, הערכה ואבחון. איחור באבחנה או העדר אבחנה נכונה עלול לגרום להגבלה ולכאב כרוני בהמשך.
תהליך האבחון המדויק
- בדיקה קלינית: כירורג היד יעריך את מידת הנזק לעור, לגידים, לרצועות, לעצבים ולכלי דם.
- צילומי רנטגן: אלו מהווים לרוב את כלי הדימות העיקרי לאבחון, הטיפול והמעקב. בצילומים נבחנות מידת הריסוק של השבר, מיקומו המדויק, מעורבות המשטחים המפרקיים ותזוזת השבר.
- מומחיות מפענחת: למומחה לכירורגיה של היד ישנה מיומנות גבוהה בפענוח צילומים אלה, החיונית להבנת המורכבות של שברי כף היד.
סיווג השברים: הבסיס לבחירת הטיפול
שברים בעצמות כף היד מסווגים לפי מספר מרכיבים הקובעים את גישת הטיפול:
- מיקום: המסרק והגליל מחולקים לבסיס, גוף, צוואר וראש. לכל מיקום גישת טיפול שונה במעט.
- הריסוק: מספר קווי השבר ומספר החלקים הנוצרים.
- תזוזה: האם חלקי השבר זזו ממקומם. תזוזה עלולה לגרום לחיבור של השבר בעמדה לא מיטבית.
- מעורבות משטח מפרקי: שבר המשפיע ישירות על המשטח המפרקי.
- סגור או פתוח: האם יש פצע פתוח המוביל לשבר ומסכן בכניסת זיהום.
תזוזה של השבר יכולה לפגוע בתנועה של מפרקי האצבע, להוביל להגבלה ואף לשחיקה מוגברת של סחוס המפרק.
גישות טיפול: מקיבוע ממוקד לניתוח מדויק
טיפול שמרני (לא ניתוחי)
בשברים יציבים, ללא תזוזה שאינם נוטים לתזוזה משנית, מקובל לטפל בקיבוע לתקופה של 3-4 שבועות.
- שיטת הקיבוע: נהוג לקבע את שברי הגליל על ידי חבישת אצבע לאצבע או על ידי סדי אלומיניום המותאמים ספציפית לאזור החבלה.
- חשיבות הקיבוע הממוקד: הקיבוע מיועד רק לאזורים הדורשים קיבוע, מה שמאפשר הפעלה של המפרקים שאינם מעורבים. קיבוע של יותר מדי מפרקים ללא צורך אמיתי יביא לנוקשות שתצריך תקופה ארוכה של פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק.
טיפול ניתוחי
שברים שאינם יציבים – כגון שברים רוחביים, שברים הגורמים לעיוות ציר של האצבע, שברים תוך-מפרקיים עם תזוזה, שברים מרובים בכף היד, שברים עם חסר גרמי או שברים פתוחים – יש לנתח.
- שחזור השבר: בניתוח מבוצע שיחזור של עמדת השבר, שיכול להיות סגור (ללא פתיחת העור) או פתוח (עם פתיחת הרקמות והזזת השבר למקומו). צורת השחזור נקבעת לפי מורכבות השבר.
- קיבוע: לאחר השחזור מתבצע קיבוע של השבר באמצעות סוגי מקבעים שונים, כגון מסמרים, ברגים או פלטות, על מנת שישאר בעמדה תקינה ויתחבר.
סיבוכים אפשריים: מדוע אסור להתעכב?
- חיבור בעמדה לא תקינה (Malunion): מצב זה עלול לגרום לעיוות קבוע של האצבע, הפרעה בהפעלת האצבע ובתפקוד התקין של כף היד. ניתוח של שבר שהתחבר בעיוות הינו מורכב יותר משמעותית מניתוח שבר טרי.
- שחיקה מואצת של הסחוס המפרקי: בשל תזוזה לא תקינה של חלקי המפרק, מה שעלול לגרום לכאבים והגבלה בתנועה.
- הגבלה בתנועת האצבעות: תופעה שכיחה לאחר שברי כף היד, גם אם השבר התחבר טוב. היא נובעת לרוב מהצורך בקיבוע ממושך של מעל 4 שבועות, שברים מרובים או חבלות מעיכה.
- סיכונים נוספים: זיהום, חוסר חיבור או קרעי גידים בחבלה הראשונית.
אל תאחרו! אם חוויתם חבלה ומופיעים סימנים לשבר, פנייה מהירה למומחה לכירורגיה של היד היא המפתח לשיקום מלא ולשמירה על תפקוד היד.
👈 צרו קשר עם מרפאת ד"ר קורן לקביעת פגישת ייעוץ ובדיקה מקיפה