פגיעות גידים

פגיעות גידים מכופפים

הגידים המכופפים של האצבעות מאפשרים את כיפוף מפרקי האצבעות. כיפוף האצבעות מאפשר אחיזה והחזקת חפצים. הם יכולים להיפגע בשל חתך או לעיתים נדירות יותר בגלל קריעה עצמונית של הגיד.

סיבות

חתכים של הגידים המכופפים‏ יכולים להיגרם מתאונה בשימוש בסכין בבית בסכין או בזמן עבודה עם כלי עבודה חדים. קרע תלישה של גיד מכופף יכול להיגרם בקרב ספורטאים כאשר האצבע עוברת חבלת יישור יתר בעוצמה.

בגיל המבוגר אירוע כזה יתכן בגלל שחיקה הדרגתית של הגיד על פני עצם בולטת וחדה כמו למשל לאחר שבר של שורש כף היד שהותיר עוות של העצם. כמו-כן מחלות דלקתיות עלולות לפגוע בגידים להחלישם עד כדי קרע עצמוני.

מופע

בכל מקרה של חתך עמוק בהיבט הכפי של שורש כף היד, כף היד או אצבעות, יש לשלול פגיעה בגיד המכופף. כאשר החתך של הגיד הוא מלא אין אפשרות כלל לכופף את האצבע כולה או חלק ממנה. כאשר החתך של הגיד הוא חלקי, בתחילה הכיפוף של האצבע אפשרי, אולם בהמשך עלול הגיד להיקרע לחלוטין. קרע מלא זה מתרחש בדרך כלל במהלך שלושה שבועות לאחר הפציעה. במקרה של קריעת גיד עצמונית, חוסר היכולת לכופף את האצבע מתרחש באופן פתאומי, לפעמים ללא כל כאב.

מתי לפנות לכירורג יד?

בכל מקרה של חתך עמוק בהיבט הכפי של האצבע, כף היד או שורש כף היד, וכל מקרה של איבוד יכולת לכופף אצבע מכל סיבה שהיא יש לפנות לרופא מומחה לכירורגיה של היד וזאת רצוי באופן מיידי ולא יאוחר משבועיים ממועד הפציעה בכדי לאפשר טיפול מיטבי ולמנוע סיבוכים בעתיד.

פנייה מאוחרת לטיפול תדרוש טיפולים מורכבים, מסובכים וזמן תחלואה והחלמה ארוכים.

האבחון נשען בעיקר על הממצאים בבדיקה הגופנית, כאשר בדיקות הדמייה לא תורמות במיוחד.

טיפול

הטיפול של פגיעה בגיד המכופף הוא ניתוחי. חתך של הגיד דורש תפירה של קצות הגיד זה לזה. יש תמיד צורך לשלול פגיעה בעצבים וכלי דם הנמצאים בקרבת הגידים המכופפים. כאשר מדובר בקרע עצמוני של הגיד, או במקרים בהם הפנייה לטיפול נעשית באיחור, הניתוח מסובך יותר ולעתים דורש השתלת גיד או העברת גיד מכופף בריא ממקום אחר במקום הגיד החולה. ד"ר קורן מבצע בחלק גדול מהמקרים את הניתוח בהרדמה מקומית.

הטיפול השיקומי לאחר הניתוח תלוי בממצאים שהתגלו במהלך הניתוח. מייד לאחר הניתוח מקבעים את האצבעות בעזרת גבס למניעת יישור מלא (יישור גורם למתח של הגידים המכופפים) של שורש כף היד והאצבעות. בהמשך, מופנה המנותח לריפוי בעיסוק, שם מוכן עבורו סד פלסטי ומתחילים הנעה של האצבעות על מנת להניע את הגיד ללא מתח עליו למניעת הדבקות הגיד לאחר תפירתו לרקמות מסביבו. ישנם מספר פרוטוקולים להפעלה לאחר הניתוח, וההחלטה כיצד וכמה להניע את האצבעות תלויה בממצאים שהתגלו ובפעולות שבוצעו בניתוח. ההחלמה עד חזרה לתפקוד מלא עשויה להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים. במהלך תקופה זו לא מומלץ להפעיל כוח באמצעות הגיד שנותח.

לעתים, לאחר ניתוח לריפוי גיד מכופף שנפגע קיים הצורך בניתוחים נוספים לשחרור הידבקויות של הגיד לרקמות סביבו.

סיכום

פגיעה של גיד מכופף הוא אירוע משמעותי העלול להגביל מאד את תפקוד היד. בעיקר לנוכח העובדה שתפקודן של שאר האצבעות עלול להיות מוגבל ביותר גם אם נפגע גיד של אצבע אחת בלבד.

פגיעות גידים מיישרים

הגידים המיישרים הם חלק מהמערכת של שרירים היוצאים מאזור האפיקונדיל החיצוני במרפק ונמשכים עד אמצע האמה ומשם הופכים לגידים המשמשים כעין מיתרים המיישרים את מפרקי האצבעות. היישור מכין את כף היד לתפיסה – שהיא המטרה התפקודית של כף היד. פציעה של הגידים המיישרים היא תופעה שכיחה למדי וגורמת לחוסר המשכיות של היחידה: "שריר- גיד" וכתוצאה מכך לחוסר תפקוד של הגיד הקרוע הבא לידי ביטוי בחוסר יכולת יישור המפרקים הנמצאים רחיקנית לאזור הקרע.

תסמינים

בכל מקרה של חתך עמוק בהיבט הגבי של שורש כף היד, כף היד או אצבעות, יש לשלול פגיעה בגיד המיישר. כאשר החתך של הגיד הוא מלא אין אפשרות כלל ליישר את האצבע כולה או חלק ממנה. כאשר החתך של הגיד הוא חלקי, או במקרים בהם רק אחד משני הגידים המיישרים את האצבע נפגע, בתחילה היישור של האצבע אפשרי, גם אם לא בטווח יישור מלא, אולם בהמשך עלול הגיד להיקרע לחלוטין. במקרה של קריעת גיד עצמונית, חוסר היכולת ליישר את האצבע מתרחש באופן פתאומי, לפעמים ללא כל כאב.

טיפול

הטיפולים ברובם הם ניתוחיים. קרע של גיד כלשהו לאורך המיתר יטופל בתפירה בהקדם. ניתן להשיג שיקום של הגיד בתפירה שתעשה בפרק זמן של השבועיים הראשונים שלאחר הפציעה. ד"ר קורן מבצע בחלק גדול מהמקרים את הניתוח בהרדמה מקומית.

לאחר תפירת גיד האצבע/ות נתונות במנוחה בגבס לתקופה שבין 3-6 שבועות, לפי סוג הניתוח, כדי לאפשר לגיד להירפא ולהתחזק. לאחר הסרת הגבס נמשיך את הטיפול בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק. לעתים קרובות יש להשתמש באביזרי עזר שונים כמו כפפות לחץ לריכוך צלקות, סדים דינמיים או סטטיים, וטיפולים משלימים מסוגים שונים.

לעתים התפקוד המתקבל איננו משביע רצון בגלל כמות רבה של רקמת חיבור שנוצרת בתהליך הריפוי של הגיד וגורמת להידבקויות של הגידים לרקמה שמסביב ומגבילה את יכולתם לנוע. במידה והטיפול השיקומי איננו מביא לשחרור מספיק של הצלקות, יהיה צורך בניתוח כדי לשחרר את הצלקות בצורה מכנית כירורגית ולאחר הניתוח יש להמשיך בהפעלה אינטנסיבית כדי למנוע היווצרות חדשה של צלקת.

מאמרים אחרונים: